"המערכת של סאס אפשרה לנו לפתח יישום נוסף המיועד למחקר ואני צופה כי בהמשך נוכל גם לפתח כלים נוספים להשוואת אוכלוסיות", כך מסבירה דנה מצ'ולסקי, מהמחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטת בר אילן, על השימוש במערכות סאס בעבודת המאסטר שלה, בראיון שנערך עימה לקראת כנס SAS Forum Israel 2008.
במחקרה, בהנחיית פרופ' מאיר שניידר, מבקשת מצ'ולסקי לנתח וליישם שיטות להשוואת קבוצות בטבלאות ריבועיות בשילוב עם מודל לוג ליניארי. ניתוח טבלה ריבועית מאפשר לבדוק שלוש תכונות מרכזיות: סימטריות, הומוגניות בהתפלגויות השוליות וסימטריות חלקית. על ידי שימוש בנתונים שנאספו מתוך מחקר קליני שנערך בארץ מבקשת מצ'ולסקי להדגים את המודלים.
"התמקדנו במקרה בו ישנם שני משתנים דיכוטומיים המגדירים ארבע קבוצות, כאשר בכל קבוצה ישנם שני משתנים אורדינאלים, המגדירים טבלה ריבועית", היא מסבירה. "פיתחנו מבחנים סטטיסטים ואומדנים להשוואת מידת הסימטריות או חוסר הסימטריות בין ארבע הטבלאות, וכן עבור סימטריות מדומה והתפלגויות שוליות. השיטות שפותחו במחקר מרחיבות את השיטות הקיימות בסאס לניתוח טבלאות ריבועיות".
מה תוכלי לספר על השימוש במערכות סאס לטובת עבודת המאסטר?
"ניתן לחלק את מטרות המחקר לשתיים, מטרה סטטיסטית ומטרה רפואית. המטרה הסטטיסטית היא לפתח שיטה להשוואת מטריצות ריבועיות מאוכלוסיות שונות. המטרה הרפואית הייתה להשוות מטריצה ספציפית, המוגדרת על ידי רמת התפקוד של נבדק בתחילת מחקר מסוים ובסופו, ביו האוכלוסיות המוגדרות על ידי נטילה, או אי נטילה, של תרופה מסוימת והאם הנבדק חלה במהלך המחקר במחלת לב או לא".
אם כך, מדוע נבחרה דווקא המערכת של סאס לטובת הנושא?
"בחרנו להשתמש בסאס הודות לעובדה שיש בה פרוצדורה מסוימת המאפשרת ניתוח מתוחכם מאד של מטריצות, ה-Proc CATMOD. פרוצדורה זו מכילה בתוכה כלים לניתוח מטריצות ריבועיות וכל שנותר לנו לעשות הוא להרחיב את הכלים הללו לטובת השוואת מטריצות מאוכלוסיות שונות. למעשה, המערכת של סאס אפשרה לנו לפתח את היישום הנוסף הזה בקלות ואני צופה כי בהמשך נוכל גם לפתח כלים נוספים להשוואה של יותר משתי אוכלוסיות".
