מחקר חדש שבוצע על ידי מחלקת המחקר של ה"אקונומיסט" בחסות חברת SAS, בחן את ההיערכות העולמית בתחום הסיכונים הפיננסיים בעקבות המשבר האחרון. המחקר כלל ראיונות שבוצעו במרץ 2009 עם 334 מנהלים מחברות שונות בתחום השירותים הפיננסיים ברחבי העולם והתמקדו בניהול סיכונים. בנוסף, נערך סקר מעמיק עם מומחים בתעשייה. מממצאי המחקר עולה כי שליש מן הנשאלים סבורים שעקרונות ניהול הסיכונים בשירותים הפיננסיים נותרו על כנם, יותר ממחצית הנשאלים ציינו כי הם ניהלו או מתכננים לנהל בדיקה כוללת של שיטות ניהול הסיכונים שלהם. המחקר, שפורסם על ידי מכון SAS, עומד על המשמעויות וההשלכות של גישות אלו על האופן בו מטפלים מוסדות פיננסיים בניהול סיכונים כתוצאה מן המשבר הפיננסי.
המחקר, שנערך כשנתיים לאחר פריצת משבר המשכנתאות בארה"ב, מתאר את השלכותיו שעדיין מורגשות. למרות מאמצים חסרי תקדים מצד ממשלות, בנקים מרכזיים ורגולטורים, המחיר אותו נדרשת הכלכלה העולמית לשלם בשל המשבר הינו עצום ויורגש במשך תקופה ארוכה. על פי דו"ח היציבות הפיננסית האחרון של קרן המטבע העולמית, הפסדיהם של בנקים גלובליים צפויים לעלות על 4.1 טריליון דולר. במאמציהם לחלץ את הבנקים ולטפל במצוקות כלכליות רחבות יותר, החוב הציבורי של מדינות הG20- עומד לתפוח ליותר מ-100% מהתוצר הלאומי הגולמי בשנת 2014.
האופן שבו מוסדות פיננסיים מזהים, מעריכים ומנהלים סיכונים ממשיך להיבחן בשבע עיניים. המשבר חשף חולשות רבות בטכניקות הערכת הסיכונים, וחשבון נפש מקיף מתבצע בימים אלו על מנת להבטיח כי ניהול הסיכונים והבקרות שיתפקדו במוסדות הפיננסיים יהיו חזקים יותר, בעלי סמכות ואחריות בעתיד. גם הרגולטורים מביטים על יכולות ניהול הסיכונים של התעשייה באופן קפדני, ובוחנים את ההשלכות המערכתיות של גישות מסויימות לניהול סיכונים באופן מעמיק יותר.
חוקרי האקונומיסט ומכון SAS גילו בין הממצאים המרכזיים כי חלה שחיקה באמון ונסיגה מנטילת סיכונים. הסקר חושף תעשייה שנראית כמוכת "הלם קרב" מאירועי 18 החודשים האחרונים. הביטחון ביכולת של המוסדות הכלכליים להגדיל את ההכנסות או את הרווחים במהלך השנה הקרובה מוגבל, כאשר פחות משליש מהמשיבים אומרים כי הם רואים ביטחון בחזרה לעסקיהם. שחיקת הביטחון הינה בעלת השפעה דרמטית על סוג העסקים אותם מוכנים מוסדות פיננסיים לבצע, עם חזרה משמעותית לעסקים המקומיים, המוכרים. יותר משני שליש אומרים כי הם מצפים להתמקדות גדולה יותר בעסקים מקומיים מאשר הייתה בשנה שעברה בעוד פחות משליש מגדילים את ההתמקדות בשווקים מפותחים בחו"ל, ורק מעט יותר משליש בשווקים מתעוררים.
השקיפות הינה הנושא המשותף לכל הרפורמות המוצעות. בבחינת היוזמות שתהיינה המועילות ביותר לתעשיית השירותים הפיננסיים, העונים המליצו על גילוי נרחב יותר של כלי עבודה שאינם נכללים במאזן, רגולציה חזקה יותר על מוסדות דירוג אשראי, וסליקה מרכזית של נגזרות כשלוש ההמלצות המובילות מתוך ארבע המלצות שהיו בעלות פוטנציאל התועלת הגדולה ביותר. למרות שאלו יוזמות רחבות היקף, נראה שיש נושא משותף לכולן – הדרישה לשקיפות וגילוי מקיפים יותר על מנת לאפשר ניהול יעיל יותר של סיכונים מערכתיים.
רפורמות בניהול סיכונים בארגונים הפיננסיים תהיינה מרחיקות לכת ומקיפות. רק שליש מן המשיבים חושבים כי עקרונות ניהול הסיכונים בשירותים הפיננסיים נותרו ללא פגע. בתגובה לכך, יותר ממחצית הנשאלים אמרו כי הם הובילו, או מתכננים להוביל, בחינה כוללת של ניהול הסיכונים. נקודות המיקוד המרכזיות, על פי העונים, צפויות להיות שיפור איכות המידע וזמינותו, החיזוק של פיקוח הסיכונים, שינוי לכיוון גישה כלל תאגידית לסיכונים, ואינטגרציה מעמיקה יותר של שיקולי הסיכונים בתחומי הפעילות העסקית. הנשאלים ציינו כי הצורך ברפורמה מונע במיוחד על ידי ההנהלה אך גם הרגולטורים מתחילים להפעיל לחץ.
התרבות, המומחיות והנתונים הם הנקודות החלשות בניהול סיכונים בחברות. בשאלה לגבי המכשולים העומדים בפני שיפור ניהול הסיכונים באירגוניהם, ציינו המשיבים את איכות הנתונים הגרועה, מחסור במומחיות והיעדרה של תרבות ניהול סיכונים במרחב הפעילות העסקית כמכשולים המרכזיים. נושא זה של חוסר הבנה בין תפקיד ניהול הסיכונים לבין הפעילות העסקית בהחלט נראה משמעותי. כשנשאלו לגבי התחומים בהם נדרשת תקשורת טובה יותר, ענו הנשאלים כי הערוצים בין פונקציית הסיכונים וקווי העסקים דורשים את תשומת הלב המרבית. במקום אחר, רק 40% מן הנשאלים אמרו כי החשיבות של ניהול הסיכונים מובנת באופן רחב בכל רחבי התאגיד, והציעו כי יש לעשות יותר על מנת להטמיע את תרבות ניהול הסיכונים עמוק יותר בארגון.
המשיבים אינם חשים ביטחון ביכולתם של המפקחים לנסח את התגובה הנכונה למשבר. רק שלושה מתוך עשרה משיבים חשים ביטחון ביכולתם של מנסחי המדיניות להציג תגובה יעילה למשבר. הרגולטורים, במיוחד, מסומנים כחוליה חלשה עם פחות משליש המציינים את טיפולם במשבר כטוב או מצויין (יחס נמוך יותר מאשר לבנקים המרכזיים או לממשלות). במונחים של התערבות רגולטורית ספציפית, המשיבים בטוחים יותר ביכולת הרגולטורים לשמר יציבות של המערכות הפיננסיות, כש-53% הביעו ביטחון בתחום זה. ביטחון נמוך בהרבה מפגינים ביחס ליכולת הרגולטור לנטר דירוגי אשראי ולמנוע ניגודי אינטרסים (18% ); להבטיח את היישום של מדיניות פיצוי שתבטיח את הערך לטווח ארוך של בעלי מניות (24% ); או לתאם את עבודת הרגולטורים לרוחב השוק (25% ).
לקריאת המחקר המלא: http://www.sas.com/reg/wp/corp/9196
